הגעתי לחמותי בכפר. וכל חלונותיהם "בוכים". מצאתי את הסיבה ללחות הגבוהה. אני אומר

רבים בבתים פרטיים מתלוננים כי חלונות מתחילים להזיע בחורף. עיבוי מצטבר על אדני החלון וגורם לאי נוחות לבעלי הבית או אפילו לדירות.

ולאחרונה ביקרנו אצל חמותי עם החמות. יש להם בעיה כזו בכל שנה, החלונות "בוכים".

חותני לאסוף לחות, אפילו ביצע ניקוז תחתיהן, צנצנות תחליף. במהלך הלילה מצטברים 200 גרם לחות מחלון אחד. למטה אתה רואה את הבית הזה:

בית כפרי רגיל, די ישן. מערכת החימום היא כוח המשיכה, הגז. אולי חלונות פלסטיק אינם ידידותיים לעץ? לא, פעם הוא נשפך מחלונות עץ רגילים.

הסיבה ללחות המוגברת בבית חושבה בסופו של דבר על ידי. מצאתי שתי סיבות.

ראשון: הם משתמשים במחתרת כמחסן לאספקה: תפוחי אדמה, חמוצים וריבות. רטיבות וקור עולים דרך רצפת העץ מבעד לסדקים. אמנם היה ניסיון לבודד ולבודד את תת רצפת המגורים בעזרת קצף פוליאתילן. נעשה עבודה גרועה. יש הרבה משבצות. רטיבות וקור עדיין חודרים דרכו.

הסיבה השנייה: קירות בית עץ מבודדים מקצף מבפנים ומסיימים בלוח עץ. להתנגדותי כי: "אתה לא יכול לעשות את זה", הוא לא שם לב לפני שנתיים.

מתחת ללוח העשייה יש חומר שלא משחרר לחות מהחדר "שנפוצץ" מהמחתרת. כך נוצרו בבית כל התנאים לעיבוי מים.

תוֹצָאָה:

אוויר קר ולח עולה מהרצפה דרך הסדקים. אוויר לח אינו יכול לברוח ממגורי המגורים, המסגרת מבודדת בקצף. אוויר כזה מחומם על ידי רישומי חימום. מגע עם יחידת זכוכית קרה. על משטח הזכוכית נוצרת "נקודת טל" ולחות ממצב גזי עוברת למצב נוזלי. לכן נוצרים זרמים שלמים שחתולי הכפר אוהבים לשתות מהם.

הפתרון לשאלה הוא פשוט. יש צורך לבודד היטב את רצפת העץ מזרמים קרים ולחים. או להניח סרט על הקרקע במרתף כדי שהלחות לא תוכל לעבור למחתרת.

אגב, עכברים התמקמו מתחת ללוח הקלף ובקצף, איך הוא נפטר מהם אני אגיד לך במאמר הבא.

האם לדעתך המסקנות שלי נכונות או שאני טועה? אנו מחכים לתגובה מחברים מנוסים.