אחר צהריים טובים אורחים יקרים ומנויים לערוץ שלי!
מעשה זה אינו לטובת האדונים, ואני שוב משוכנע כי ברוסיה ישנם אדונים ראויים - אחד, שניים ואינספור!
המאמר עונה על השאלה "מדוע אני עושה הכל בעצמי?" כי אם אדון שהוא חלק מאנשי המקצוע הראויים הללו לא יתפס, אז אי אפשר להגיע איתו להסדר כרגיל ואין שום ערבויות לשום דבר.
הסיפור שלי עם הרעף
חיפשתי אריח הרבה מאוד זמן, אפילו הקירות עדיין לא היו מטויחים בחדר האמבטיה. ובמבט ראשון אני בטעות מגדיל אדם טוב וחכם מאוד. אני מסביר בטלפון מה אני צריך לעשות: אריחים על הרצפה, אריחים על הקירות, תא מקלחת וכמה נקודות מיוחדות. נראה שהנפח הוא נורמלי, בעוד שבוע האדון יכול לצמצם 30-40 אלף, במיוחד היציקה הגדולה של המדרונות והפינות החיצוניות + יש צמתים לא סטנדרטיים.
הנה ה- s / node שלי:
- לפי קומה - 5.5 מ"ר,
- קירות 16 מ"ר,
- פינת מקלחת 8 מ"ר.
אני קובע פגישה עם הרעף, בא, מעריך את היקף העבודה ואומר:
- רצפה לא פשוטה - עבור 650 רובל / מ"ר. אני אשים את זה, חדר מקלחת - גרניט על הקירות - עבור 750 רובל, קירות - אריחים קטנים (חזיר) - 1000 רובל. לכל ריבוע. פינה חיצונית - 400 רובל. לכל שורה / מ '.
אם מחיר כזה מתאים לך, הוא אומר, אז בעוד 4 ימים ביום שבת בשעה 9 בבוקר אני אהיה איתך.
אני בסדר! עִסקָה! (שמחתי מאוד שלא הייתי צריך לחכות זמן רב למאסטר וארבעה ימים - זה בסדר גמור. כתוצאה מכך, על פי החישובים, חדר האמבטיה הגיע אלי בערך 35,000 רובל).
אירועים מקבילים
ביום חמישי, כמה ימים לפני שבת, חבר קורא לי: "בוא נלך לדוג מחר", אני מעריך את המצב ומסכים ללכת. יציאה ביום שישי בבוקר, לילה באוהל ובשבע בבוקר תוכלו לחזור אחורה (130 ק"מ) כדי להיות בבית עד השעה 9 בבוקר, בדיוק כשיוצא הרעף.
אני מתקשר לאריח ביום שישי, מוודא שעדיין עומדים בזמנים ומבקש ממנו המלצות על דבק אריחים, שחוצה, פינות ושאר דברים קטנים לקנות. בדרך לדוג אני קונה את כל החומרים הדרושים וזורק אותם לתא המטען.
אנחנו מגיעים לנהר, מפורקים, אבל אין ביס. וכך בכל שישי. הקמתי את האוהל כי קמתי מוקדם, אני צריך לישון מספיק וחבר שלי נשאר על החוף לדוג. אני שומע אותו קורא לי: קום, השעה כבר 6:30 בבוקר, הנשיכה נעלמה ומראה את הקרפיון:
בזמן שיש לי זמן אני זורק גם את הדונק ובעוד החכה עומדת אני אוסף את המאנה בתא המטען, הרעף יגיע בעוד 3 שעות :-))))), ועובר עוד 130 ק"מ.
כמובן, לא קלטתי שום דבר שהיו 15-20 הדקות האלה. ארזתי ועזבתי לפגוש אדם הגון.
אני בא.
9-00, 10-00, כבר 11-00, עדיין אין מאסטר. אני מתקשר - הוא לא עונה. חבר שלי כבר תפס 6 קרפיונים, אבל אני לא יודע מי, אני לא יודע למי אני מחכה.
זה כיסה אותי באותו בוקר, קרעתי וזרקתי באותו הרגע :-)))
גם אשתי וגם חברתי התקשרו, ואני התקשרתי מכרטיס הסים השני - הצפצופים מצלצלים, אבל אף אחד לא עונה!
זה המצב! ואיך אפשר לסמוך על האדונים אחרי טיפשים כאלה? כשאני מגיע להסכמה, המצפון שלי פשוט לא מאפשר לי לעשות את זה אחרת. גם אם טעיתי בחישוב ושמתי את הסכום הלא נכון, אני לא משנה שום דבר, מכיוון שיש חוזה עם האדם! האדם סומך על זה!
כתוצאה מכך הנחתי את האריחים בעצמי, כמו שעשיתי כמעט את כל הבית :-))) פשוט פחדתי להתעסק באריחים, אבל הכל יצא טוב!
הנה סיפור, אני חושב עם סיום טוב, אבל בזבזתי הרבה זמן בהנחת האריחים, כפי שעשיתי את זה בפעם הראשונה!
הרבה זמן לא כתבתי שום דבר נגד הבונים, אבל המצב הזה עדיין רודף. את מי שפגעתי, אני מתנצל... פשוט לא ברור אם אתה אדם רגיל, התקשר, סרב, במקרים קיצוניים - בוא באיזו אגדה כדי לא להגיע, אבל ב כדי לאשר את נכונותך ביום שישי, ואז לא להרים טלפון ולהשאיר תקווה ללקוח - כן, זה טיפשי ולא מגיע בכלל הערכה!
ואז הם גם אומרים שהלקוחות חסרי מצפון ...
ואגב, הקישור לכתבה בה הנחתי את האריחים בעצמי:
אל תפחד להניח את האריחים בעצמך. אני אומר לך איך עשיתי את הרצפה לראשונה