במאמרים הקודמים שלי כבר סיפרתי שיש לי שטח די נמוך והנטיעות סובלות לרוב מלחות מוגזמת. כדי לפתור את הבעיה, אני מנסה להרים את המיטות בכל דרך אפשרית. העוזר הראשי בעניין זה הוא קומפוסט. זה לא רק עוזר לגידולים להשיג את כל החומרים הדרושים, אלא גם מעלה משמעותית את מפלס האדמה.
כדי להכין כמה שיותר קומפוסט, אני מנסה להשתמש כמעט בכל פסולת הצומח והמזון לבישול. חומרי גלם, המתפרקים במשך יותר משנה, נשלחים לבור במשך זמן רב, ועשבים ועשב משמשים לייצור קומפוסט מהיר בשקיות. גישה זו מאפשרת לך להיות תמיד בקרקע פורייה בהישג יד.
אני מכין קומפוסט מהיר בשקיות מהאדמה, אותן אני נח באביב לצורך שתילים והשתלות. הם חזקים מספיק ולא נותנים לאור לעבור. ניתן להשתמש בחבילות כאלה מספר פעמים. לצורך איטום אני לא משתמש בקלטת, אלא בלבנים כבדות. כך שנוח יותר לדווח על חומרי גלם ואין סיכון שהדבק יירד לאחר גשם.
על מנת שחומרי הגלם בשקיות יירקבו תוך 2.5-3 חודשים, תמיד הוספתי אמוניום חנקתי או רכשתי תכשירים להאצת תהליך הקומפוסט. זה עזר מאוד, אבל הם לא תמיד היו בהישג יד ועלו כסף. אז לפני כמה שנים החלטתי לעשות ניסוי ולהכין קומפוסט מחומרים טבעיים. במקום תכשירים נרכשים, הוספתי לתוכן צנצנת אפר עץ ושתי צנצנות ליטר של קומפוסט לא נרקב. לפני האיטום, זרקו את התוכן בכמות קטנה של מים. כל הרכיבים הונחו בשכבות מעורבבות בפסולת. התוצאה הייתה טובה. הקומפוסט הבשיל במונחים דומים לאלה שהיו בעת שימוש בתכשירים שנרכשו.
דוח תמונות קטן. הנחתי את המנה הראשונה בסוף מאי ובאמצע אוגוסט השתמשתי בדשן המוכן. המנה השנייה הונחה בשנות העשרים של חודש אוגוסט ובאמצע ספטמבר תכולת השקיות נראתה כך. חומר הגלם נאפה והחל להירקב.
אני בהחלט משאיר אצווה זו לחורף על מנת להשתמש בה לשתילה באביב. ואז התהליך יחזור על עצמו שוב.
לאחרונה קיבלתי קבוצות בקשר עם ו חברים לכיתה, שם אני מפרסם הודעות על חומרים חדשים כל יום.