מלחמת העולם הראשונה שינתה את תפיסת טקטיקות הלחימה, הודות לשימוש הנרחב בסוגי נשק חדשים ביסודם, שרובם משמשים עד היום. קודם כל, אנחנו מדברים, כמובן, על טנקים. יחד עם הופעתם החלו להתפתח באופן פעיל אמצעי נגד שונים. מעטים יודעים, אולם מדריכים טקטיים לחיל הרגלים מתארים גם כיצד להשמיד טנק באמצעים מאולתרים. ועכשיו אנחנו לא מדברים על בקבוקי תבערה.
מה לעשות אם מערכת הטילים נגד טנקים אחרונה ביחידה נורתה או הושמדה כליל וטנקי האויב ימשיכו להתקדם? התשובה הנכונה היא לחפש גרוטאות או בולי עץ. קשה להאמין, אך גם במחצית השנייה של המאה ה -20, הוראות דומות היו כלולות בהוראות הטקטיות של מספר מדינות אירופיות. כולל בצבא בריטניה הגדולה, איטליה ופינלנד.
כך, למשל, הבריטים יצרו מדריך טקטי לחייליהם אחרי דנקירק ממש בתחילת מלחמת העולם השנייה מס '42, שהציע, בין היתר, דרכים אקזוטיות מאוד לחסל כלי רכב משוריינים של האויב באמצעות עוזרים מתקנים. החיילים הונחו להשיג מקור אש, שמיכה, נוזל דליק ומסילה.
קרא גם:מדוע נעשה עיבוי על אקדח טנק ומה השימוש בו
בהתאם להוראות, היה צריך לדחוף את המעקה למיכל מתחת לגלגלי ההנעה כדי שייחסם. לאחר מכן, היה צורך לכסות את תא המנוע בשמיכה, לשפוך אותו בתערובת דליקה ולהצית אותו. בין אם הבריטים הצליחו לעצור לפחות טנק גרמני אחד בדרך זו, ההיסטוריה שותקת.
>>>>רעיונות לחיים | NOVATE.RU<<<
הם הרחיקו לכת עוד יותר בצבא הפיני. לפני פרוץ מלחמת החורף בברית המועצות, טקטיקות מקומיות הציעו ברצינות להשתמש בגרוטאות או ביומן כדי לעצור את הטנק. היה צריך להכניס אותם לאותה שלדה של המכונית. יוצאי הסינית הפינית זכרו את ההוראות חסרות התועלת הללו בחיוך. זאת מכיוון שבפועל אי אפשר לדחוס את גלגלת הנהיגה בצורה כזו. פסי הטנקים טוחנים וסוחטים חפצים זרים שנתפסו בהם ללא שום בעיה, גם אם מדובר בבולי עץ עצומים או גרוטאות מתכת.
בהמשך לנושא תוכלו לקרוא עליו למה על אקדח טנק לעשות עיבוי ומה השימוש בזה.
מקור: https://novate.ru/blogs/290120/53247/