אתמול, ביום האחרון לפני הצגת המעברים, נסעתי להאנוי וראיתי מה קורה שם.
למעשה, לא הפרתי את תנאי הבידוד העצמי. הייתי צריך להגיע לבנק הסולידריות, שהסניף הקרוב ביותר שלו נמצא בהאנוי.
במפות יאנדקס כתוב שמרכז הקניות סגור לביקורים.
למעשה, הקומות ה -2 וה -3 התבררו כסגורות, ובראשונה משהו עובד, רק שאין כמעט אנשים.
יש בדיוק אדם אחד ב- Fixprice וזה קופאית משועממת.
מרבית החנויות הווייטנאמיות סגורות, אך הסחורה בפנים.
כשהגעתי לשם בסביבות השעה 17:00 חמש חנויות היו פתוחות, כשיצאתי תוך חצי שעה היו שלוש בלבד.
אתה יכול אפילו לראות שני לקוחות בחנות זו.
ובזה, אפילו המוכרים אינם נראים לעין, למרות שהחנות פתוחה.
ובזו, בה קניתי מקדמיות, מנגו מיובש, ממתקים וייטנאמיים ומרקים פו-בו אלה דושירק, הייתי אפילו צריך לחכות בחוץ בזמן שלקוחות אחרים הוגשו בפנים.
עקב העלייה בשער החליפין עלה הרבה במחיר: מקדמיה גדולה 1000 רובל לק"ג, מנגו מיובש 950 רובל לק"ג. ממתקים ופו-בו עדיין במחירים הישנים - 150 ו -30 רובל, בהתאמה.
כמה קונים משוטטים במגנט.
ובקצה הבניין של מרכז הקניות האנוי-מוסקבה, מול כביש הטבעת במוסקבה, יש פרסומת עצובה על השכרת דירות עם הנחות, הווייטנאמים, אתה מבין, בעצם עברו להתגורר.
אגב, נראה שתעריף "90 הדקות" לכרטיס טרויקה בוטל בגלל המגיפה. נסעתי לשם באוטובוס אחד, וחזרתי לשניים עם העברה. עבור כל אחת משלוש הנסיעות הם גבו ממני 40 רובל, ובאופן תיאורטי הם היו צריכים למחוק 40 עבור הראשון, 21 עבור השני ושום דבר עבור השלישי.
© 2020, אלכסיי נדז'ין
הנושא העיקרי של הבלוג שלי הוא טכנולוגיה בחיי האדם. אני כותב ביקורות, משתף חוויות, מדבר על כל מיני דברים מעניינים. הפרויקט השני שלי - lamptest.ru. אני בודק נורות לד ועוזר לי להבין אילו מהן טובות ואילו לא.