הטבע האנושי מאלץ אנשים להשתמש בשירותים במקומות ציבוריים. כשאתה צועד במרכזי קניות, נמצא בבית קפה או במקומות אחרים, אתה עלול להרגיש שזה פשוט בלתי אפשרי לסבול את הבית.
ומנקים מיוחדים, משום מה, חושבים שאם פיסות נייר טואלט שנקרעו באותו דוכן שירותים מונחות על המושב, אז יספקו לעצמם הגנה מפני כל מחלה שיכולה להיות מועברת מאדם שעשה בעבר את עסקיו בנושא זה מושב.
כלומר, להבנתם, נייר טואלט ישמש הגנה מפני מגע הנקודה החמישית עם המושב, ולכן החיידקים והחיידקים עליו לא ימצאו את החדש שלהם בעלים.
אבל במציאות, זה בכלל לא המקרה! נייר טואלט שנפרש על המושב רק מגדיל את הסיכון לאסוף כל חיידק או חיידק.
יצרני קערות השירותים וכריות הישיבה חשבו על הכל בזהירות רבה.
המושבים עשויים מחומר כזה, ובאמצעות טכנולוגיה כזו, שלא יכולים להישאר עליהם חיידקים ואף חיידקים פתוגניים.
המושב ללא נייר טואלט בטוח לחלוטין, ללא קשר אם אדם בריא או לא ממש ישב עליו בעבר.
אך הסכנה בשימוש בנייר טואלט על מושב היא שאנשים נוטים לשטוף את ידיהם לאחר השימוש בשירותים, ורק מעטים עושים גם לפני וגם אחרי.
בידיים מלוכלכות, שהצטברו הרבה חיידקים וחיידקים, האדם קורע את נייר הטואלט, בדרך כלל תומך בגליל, ונוגע בגליל הראשי.
וחיידקים נודדים בשמחה מהידיים לגליל נייר טואלט.
המבקר הבא קורע פיסת נייר טואלט, מניח אותה על המושב ולא חושד שהוא מכיל את חלק הארי של חיידקים וחיידקים שונים מהמבקר הקודם.
שוב אני מציין שכל הלכלוך לא מצטבר על המושב, אלא על גליל נייר טואלט.
כאן, כטיפ, אל תחסכו נייר טואלט בשירותים ציבוריים, נתלשו 50 סנטימטרים וזרקו אותו.
אבל אתה תהיה בטוח שאף אחד לא נגע בשאר הגליל.
ואז יש מקום אחד מאוד מלוכלך בכל שירותים ציבוריים, שהוא מייבש היד.
המוחות החשובים ביותר בעולם הגיעו למסקנה זו, לאחר שערכו מחקר, והוכיחו כי מייבש כף יד מהווה כר רבייה לחיידקים וחיידקים.
לכן, לאחר שטיפת הידיים, אני לא ממליץ לייבש אותן. סחבו איתכם מגבונים חד פעמיים ונגבו איתם את הידיים, או פשוט הניפו את הידיים באוויר ותנו להם להתייבש בכוחות עצמם!