במאה העשרים, התפתחות התעופה התרחשה באופן פעיל ביותר. בתוך מאה אחת בלבד, האנושות עברה מהרחפנים הפשוטים ביותר לכלי הטיס העל-קוליים המורכב ביותר. היום נדבר רק על הנציגים הראשונים של תעופת הסילון הסובייטית, כלומר מדוע מטוסים סובייטים נזקקו לאיזה חרוט מסתורי על האף.
החרוט על אפו של מטוסים סובייטים של תחילת המחצית השנייה של המאה ה -20 (למשל ה- Su-17) הוא אלמנט עיצובי חשוב מאוד. זה נקרא "ירידת שיכוך". התפקיד העיקרי של מכשיר זה הוא להאט את זרימת האוויר שזורם במהירות קולית. זה, בתורו, הכרחי כדי שיחידת הכוח של המטוס תוכל לקבל כמות מספקת של חמצן במהלך טיסת המכונה.
השורה התחתונה היא שמהירות על-קולית זרימת האוויר מואצת למאך 2-3. זה, בתורו, מוביל לירידה קיצונית בכוח המנוע. כדי למנוע זאת, המעטה בצורת חרוט על האף נע קדימה או נע אחורה, תלוי במהירות הנוכחית של המכונית. אין צורך להניח קונוסים כאלה על אף המטוס. המעטה יהיה בדיוק במקום בו המנוע (או המנועים) יושב.
צורת החרוט לציוד הוכתבה על ידי פרמטרים אווירודינמיים. בנוסף, לעתים קרובות הותקנה תחנת מכ"ם קטנה בתוך מעטפת השיכוך. עם זאת, מאוחר יותר ננטש פתרון עיצובי זה, מכיוון שממדי הציפיות החלו לצמצם מאוד, ומידות ציוד התקשורת נותרו ללא שינוי.
קרא גם: "תוצרת ברית המועצות": 10 מסוקים מקומיים שאתה לא מתבייש בהם
קיימים עדיין שימוש בציורים, אך רק בכמה מטוסים (בדרך כלל היפרסוניים). הם השתמשו בפתרון עיצוב כזה לא רק בברית המועצות, אלא גם במדינות אחרות. לדוגמא, ניתן לראות "קונוסים" על מנועי מטוס הניסוי האמריקאי SR-71.
>>>>רעיונות לחיים | NOVATE.RU<
המשך הנושא שנקרא
על אודות 14 פתרונות עיצוב יוצאי דופן שריגלו בבתיהם של תושבי מדינות שונות ולא רק.
מקור: https://novate.ru/blogs/190919/51796/