הקרבות על סבסטופול היו מהקשים והדרמטיים בתולדות המלחמה הפטריוטית הגדולה. שני הצדדים ספגו הפסדים כבירים, ואף אחד מהם לא חשב לסגת. עם זאת, בין היתר היה לצבא האדום כוח שהוורמאכט פחד מאש. אנחנו מדברים על "הרוח הירוקה" - רכבת שריון סובייטית, שהתבררה כאחד המתנגדים האדירים ביותר של הצבא הגרמני.
רכבת שריונית מספר 5, או "ז'לזניאקוב" הוקמה בנובמבר 1941 במפעל הימי סבסטופול. הוא הורכב מארבעה קרונות משוריינים חמושים בתותחים 76.2 מ"מ ו 76 מ"מ, תותחי 34-K ארטילריה ומרגמות 82 מ"מ. בנוסף, 16 מקלעים יכלו לירות בו זמנית מהרכבת. הרכבת נמשכה על ידי קטר הקיטור מטען אל 2500, שתפקידו העיקרי היה להבטיח יכולת תמרון מספקת בעלייה באזור סבסטופול.
עובדה מעניינת: ההרכב נקרא לכבוד המלח אנטולי ז'לזניקוב, שפיקד על רכבת שריון במהלך מלחמת האזרחים.
ז'לזניאקוב ביצע את הפשיטה הקרבית הראשונה שלה ב- 7 בנובמבר 1941 בהצלחה רבה יותר: הוא ירה בהצלחה על כוחות הוורמאכט באזור הכפר הטוברי בדובנקה בקרים, הגרמנים הופתעו. שם, לראשונה, השתמשו בטקטיקות לחימה אשר סיפקו לרכבת השריונית את התהילה של אויב אדיר: הרכבת יצאה ממנהרה אחת במלוא מהירותה והיא ממהרת במהירות לאחרת, תוך שהיא פותחת סופה אֵשׁ.
קרא גם:מדוע הוצמדו מסלולי עקיבה לשריון הטנקים?
הגרמנים, למעשה, ברוב המקרים אפילו לא הספיקו להתחיל להחזיר את האש כשהרכבת כבר הסתתרה מהעין והשאירה את האויב המובס. אפילו תעופה לא הצליחה להתמודד עם "ז'לזניאקוב" - מקלעים סובייטים דחקו גם מטרות אוויריות. הוורמאכט פחד ברצינות מהרכבת המשוריינת הקטלנית הזו, הם אפילו החלו לקרוא לה "הרוח הירוקה". תחת הכינוי הזעיר הזה "ז'לזניאקוב" ונכנס להיסטוריה של המלחמה הפטריוטית הגדולה.
רק בתקופה של שמונה חודשים של פעולות איבה ביצעו ז'לזניאקוב 140 פשיטות, שכמעט כל אחת מהן התאפיינה בהצלחה בהשמדת כוחות האויב. הוורמאכט כעס בכנות על חוסר היכולת להתמודד עם הרכבת השריונית הקטלנית. ובכל זאת, הם הצליחו, אם כי לא בפעם הראשונה.
>>>>רעיונות לחיים | NOVATE.RU<<<
על מנת לחסל כוח אדיר שכזה נאלצו הגרמנים להיעזר בטייסת של חמישים מטוסים. הם הצליחו להשמיד את בסיס הרכבת המשוריינת - מנהרת טרויצקי. עם זאת, אנשי הצבא האדום מהחלק ששרד בהרכב ירו במשך 24 שעות. רק כאשר שתי הכניסות למנהרה קרסו ב- 27 ביוני 1942, הסירו החיילים את כלי הנשק ששרדו והמשיכו להילחם כחלק מיחידות אחרות. באשר לרכבת עצמה נותר ממנה רק קטר קיטור עזר מסדרת E, שהמשיך לפעול עד 1967.
לא כל הרכבות המשוריינות הצליחו באותה מידה: תקוות לא מוצדקות: מדוע ההימור על רכבות משוריינות לא שיחק במהלך מלחמת האזרחים בספרד
מקור: https://novate.ru/blogs/110220/53398/