יש לי דאצ'ה קטנה מחוץ לעיר. בחורף אני הולך לשם כל סוף שבוע. אני מנסה לפרק דברים ישנים ולזרוק את כל הזבל. בכל פעם שאני מביא איתי ריהוט חדש כדי לרענן את מראה החדרים.
אני מנסה לעשות מחדש את כל המטלות בחורף. הרי הקיץ בכלל לא יהיה קודם. יהיה עליכם לשתול גינה, להשקות אותה באופן קבוע ולהיפטר מעשבים שוטים. עדיף לפתור את כל הבעיות מראש, כדי לא להתעסק לפני תחילת עונת הקיץ.
בחורף יורד שלג רב בכפר שלי. רק הכביש הראשי מתפנה מבריחות השלג. אך תושבי הקיץ עצמם אחראים למקטעי הצד. בכל פעם אני צריך לעשות מסלול משלי מהחצר שלי לכביש הראשי.
אני לא מפחד מעבודה קשה!
בחורף אני מגיע לדאצ'ה, תופס מיד את חפירה ומתחיל לזרוק את השלג. ובכן, מי חוץ ממני ידאג להזמנה באתר?
באופן טבעי, אני מנקה רק את השטח שלי, ולא את כל הרחוב. הרי אף אחד לא מגיע לכפר ברכב. ורק אני צריך לענות על ניקיון הדרך.
החוצפה של השכן פגעה במקום
לפני כמה שבועות נסעתי שוב לדאצ'ה. פשוט ירד שלג רב והיה צורך לפנות את האתר שוב. כשעשיתי חצי עבודה, ניגש אלי שכן מקצה הרחוב. בהתחלה היא בירכה בנימוס, ואז הצהיר מוזר.
-אתה מנקה את הדרך לאתר שלך? ועכשיו, נקה זאת לשלנו! לבעלי ואני לא כל כך נוח ללכת בשביל צר!
לפני כן נתקלתי שוב ושוב בגסות רוח וחוצפה מצד שכן. אבל אמירה כזו פשוט חצתה את כל הגבולות המקובלים. נמאס לי להתאפק והחלטתי לענות סוף סוף לשכני:
-תגיד לי למה אני צריך לנקות את הדרך אליך? האם אתה מוצא את זה לא נוח ללכת בשביל צר? אז מה הבעיה? תפוס את האת שלך והתחל לעבוד! לא שכרתי אותך כאן. יש לי גם הרבה דברים חשובים לעשות!
השכן עשה פרצוף לא מרוצה ולא אמר מילה. היא פשוט הסתובבה בשתיקה, לכיוון ביתה.
פגשתי שוב שכן בשבוע שעבר. רק שהפעם היא הייתה עם בעלה. האישה עברה בהתרסה ואפילו לא אמרה שלום. גם לא שמעתי את דברי הברכה מבעלה.
ככל הנראה, השכנים נעלבו ממני בגלל הסירוב הפתאומי. אבל אני לא חושב שעשיתי את הדבר הלא נכון במצב זה. השכנים העצלנים מעולם לא פינו את הדרך לחצר שלהם. אז למה לי למצוא את הכוח בעצמי ולעשות זאת למענם?