שלום, מנויים יקרים ואורחי הערוץ!
בעולם המודרני, זה כמעט לא מציאותי לראות בורות שירותים מברזל יצוק, שהיו פופולריים בברית המועצות. לפעמים הם עדיין נמצאים בבתי ספר תיכוניים שלא ראו שיפוץ הרבה זמן.
התקנת השירותים בתקופה הסובייטית הייתה שונה מאוד ממה שמשתמשים בו כיום. באותן שנים, קערות האסלה נשפכו בבטון במפלס הרצפה, אך הן לא הגיעו להחלטה זו מיד.
במהלך הבנייה, השירותים התחזקו על טפטה מעץ. עם הזמן הם נחשפו ללחות גבוהה, ולכן החלו להירקב. כתוצאה מכך, השירותים התנודדו ונכשלו. אז מצאו מדענים סובייטים דרך רציונלית לצאת מהמצב. המקום בו האסלה הייתה מחוברת לרצפה, הם שפכו בטון.
מדוע קערת האסלה הונפה לתקרה?
אני רוצה להסביר מדוע מערכת זו התקיימה בברית המועצות:
- 1. מיכלי ברזל יצוק היו בעלי חיי שירות ארוכים, עד 70 שנה. אינסטלטורים מקצועיים יכולים לתקן אותם בקלות. למטרות אלה, הם היו צריכים מצוף, חוט, וגם אקורדיון. כל זה היה זמין למכירה או נמצא ב"פחים "של סדנאות.
- 2. כמעט בלתי אפשרי לשבור את הברזל היצוק מתחת לתקרה. במכלים מודרניים הכפתור נשבר לעתים קרובות, המכסה נשבר וכו '.
- 3. בנוסף, לא ניתן היה לגנוב את בור הברזל היצוק מכיוון שהוא היה ממוסמר עם דיבלים. בשנות ה -90 המדהימות, זה היה יתרון חשוב מאוד. כמובן, היו בעלי מלאכה שהסירו את הטנקים והעבירו אותם למתכת ברזל.
היתרון העיקרי של מיכל הברזל היצוק, הממוקם בגובה, היה בחוקים פיזיים. על פי חוק ברנולי והנוסחה של טורריצ'לי, מהירות הזרימה בנקודה הנמוכה ביותר תלויה בגובה עמוד הנוזל. הָהֵן. לחץ המים שטף כל עקבות של פעילות אנושית בשירותים, והצריכה הייתה מינימלית.
מסתבר כי בורות הברזל היצוק התלוי מהתקרה היו אחת ההמצאות הגאוניות ביותר של מהנדסים סובייטים!
תודה שקראת את המאמר עד הסוף! אני אשמח לאין שיעור על הלייק שלך 👍 והרשמה לערוץ.