המידע עליו אספר יהיה שימושי לאינסטלטורים, כמו גם לבעלי מחממי מים חשמליים.
רקע כללי: לאחרונה התקשר קרוב משפחה, הוא גר בבית פרטי. במטבח יש דוד מים חמים קטן, שסירב לעבוד שישה חודשים לאחר ההתקנה.
ראשית, החליטו בעל הבית וחתנו לבדוק את מצבו של TEN. ולמען האמת, לאחר שליפת סליל החימום, הוא היה מכוסה בשכבת אבנית עבה. בנוסף, הייתה כמות גדולה של "פיקדונות" במיכל. התקלה היא מים קשים מהסיפון.
לאחר שטיפת המיכל וניקוי ה- TEN, הם הרכיבו את דוד המים בסדר הפוך. לרוע המזל, הציוד סירב לעבוד. היה צורך לצלצל לספירלה, אך לא היה להם בודק בהישג יד.
אחרי כל המניפולציות, הם יצרו איתי קשר והזמינו אותי לתקן את הבעיה.
אבחון דוד המים
בהגעה למתקן, הדבר הראשון שצריך לעשות היה לנקז את המים מהמיכל. מכיוון ששסתום הניקוז אינו מסופק בתוכנית, הייתי צריך לפרק את הצינורות וללחוץ על שסתום העוקף, תוך ניקוז המים לתוך הכיור.
לאחר התרוקנות הסרתי את ציוד המים החמים מהקיר. פתחתי את המכסה של בלוק החשמל וסליל החימום צלצל.
היא הייתה שירותית. הבא בשרשרת היה הביצועים של התרמוסטט. זה עבד כראוי, ניתק את אספקת החשמל ...
החלטתי לבחון מקרוב את התרמוסטט הממוקם בגוף הטנק:
ואתה יודע מה ראיתי שם, המיקרו -סוויץ '. "בליטה" בולטת מתוך בית התרמוסטט.
מתברר כי יצרני דוד המים הגנו על העשרה מפני התחממות יתר, אם כמות האבנית תגדל באופן קריטי, התרמוסטט מתחמם יתר על המידה ומנתק את החשמל מהמכשיר כולו. אפילו המחוון נכבה. במקרה זה, יש צורך לשטוף עשרה מהפקדות. אסוף את דוד המים, אך תחילה לחץ על המיקרו -סוויץ '. כך, הפעלת המכשיר לפעולה. בעל הבית לא ידע על הכפתור המסובך הזה. כעת הוא מכיר, כמוך, את קוראי המאמר.