כך בדיוק נשמעה כותרת השאלה מהקורא אלינה.
אני ממשיך לפרסם את השאלות שהקוראים שאלו אותי. לקוראים יקרים חדשים שהגיעו לערוץ שלי בפעם הראשונה, אני מודיע לך שמדובר כבר ב 30 פרסומים כאלה. תוכל להכיר כמה שאלות ותשובות אחרות עליהן על ידי לחיצה על הקישורים בתחתית מאמר זה.
הטקסט של השאלה עצמה היה כדלקמן:
יש מרכזייה ראשית של בניין מגורים רב קומות. אנו מבצעים את התיעוד של שלב ה- RD. הזרם הקצר במוטות הקלט הוא 32 kA. על פי הנתונים של שלב P, התקני הקלט האוטומטיים נבחרו עם כושר שבירה של 35 kA, והמכשירים האוטומטיים של הקווים היוצאים בלוחות הם כולם מודולריים עם כושר שבירה של 10 kA. האם פיתרון כזה מותר? האם המכונות היוצאות יישרפו בזרם קצר באוטובוסים או מיד מאחוריהם? האם יהיה נכון יותר לייצר מכונות אלה עם כושר שבירה של 25 kA או שזה לא משנה?
נתתי את התשובה הבאה:
השאלה גדולה מדי מכדי לענות במיוחד על כל פריט, יש צורך לראות גם את דיאגרמת החיבור הראשית של המרכזייה וגם פרמטרים של התקנה חשמלית של בניין מגורים רב קומות עם ציון חתך החיווט וההספק המוקצה ל צרכנים. אחרת, אני רוצה לציין שיש הבדל משמעותי בין כושר השבירה של המפסק לבין הזרם המדורג שלו.
אז, תחת הזרם המדורג הכוונה היא לזרם חשמלי כזה שמפסק מסוגל לבצע במצב רציף בטמפרטורת סביבה שליטה מסוימת אוויר.
אם ניקח בחשבון את שאלת יכולת השבירה של המפסק, פרמטר זה מציין איזה זרם מקסימלי הוא יכול להתנתק מבלי לפגוע במגעים. לכן, בהתחשב בדוגמה שלך, עם זרם קצר חשמלי בכניסה למרכזיה הראשית של 32 kA, יכולת השבירה של המפסק צריכה להיות גדולה יותר. זה מה שמספק תיעוד העיצוב - 35kA, כך שעיקרון הבחירה מיושם נכון.
אם אתה חושש שמפסק של 35 kA אינו מספיק, תוכל להתקין מפסק בעל ערך גדול יותר. אך ניתן לקבוע את הצורך במכשיר כזה בידיעת פרמטרי התכנון של התקנת החשמל של הבניין. באשר לקווים היוצאים, הרי מבחינתם יכולת השבירה נקבעת גם על סמך חתך המוליכים והכוח המוקצה של הצרכנים. באופן כללי, 10 kA הוא הערך הרגיל עבור הצרכן הביתי הממוצע.
תודה שקראת עד הסוף! והייתי אסיר תודה אם אתה שיתף את המאמר עם חברים ברשתות החברתיות. תודה מיוחדת על כמו ו מִנוּי - הישאר בערוץ "ASUTPP" הלאה!
נ.ב. קישור לחלקים קודמים - חלק 29, חלק 28, חלק 27, חלק 26, חלק 25.