בסתיו שעבר, לאחר שבדקתי היטב את "רכושיי", הגעתי למסקנה שלא יזיק לעשות תיקון קוסמטי קטן. לא היה לי כוח ולא זמן לעשות הכל במו ידי, ולכן התחלתי לסדר את המודעות. כתוצאה מכך נתקלתי בצוות בונים אוקראיני, שהיה מוכן לעשות הכל במהירות וביעילות תמורת תשלום צנוע.
לאחר שנפגשתי ודינתי בכל הניואנסים, הלכתי לחנות חומרי בניין לחומרים. ועכשיו החלו תיקונים בדירה שלי!
ערב אחד שוחררתי מהעבודה מוקדם. פילגשי בישלה ארוחת ערב דשנה למדי, ולכן החלטנו לטפל בעובדינו מאוקראינה. אציין שמיד אהבתי איך הם מבצעים את השיפוץ. על מנת להודות להם ולהניע אותם לעבודה טובה נוספת, הוחלט להזמין את הבונים לשולחן.
ובכן, מהו שולחן ללא 50 גרם "לבן קטן"? לקחנו ערימה על החזה, התחלנו לדבר. במהלך השיחה היה ברור שהאוקראינים מקנאים בתושבי קרים, מכיוון שהם ברי המזל חזרו לרוסיה. העובדים התלוננו כי רמת החיים בחצי האי השתפרה, מה שלא ניתן לומר על שאר אוקראינה.
הם הודו שמדינתם נמצאת על סף עוני. אפילו בערים גדולות יש הרס, הכל מלוכלך, מפעלים כמעט לא מתפקדים, קשה מאוד למצוא עבודה רגילה. בנוסף, המשכורות באוקראינה כל כך קטנות שלעתים אין מספיק כסף אפילו כדי לשלם עבור שירותים קהילתיים. זו הסיבה שהם נסעו למוסקבה במרדף אחר "הרובל הגדול".
באופן טבעי, תהיתי איך האוקראינים מתייחסים לרוסים. חשבתי שהם שונאים אותנו, אבל במציאות זה יצא אחרת. למעשה, תושבי אוקראינה די ידידותיים מכיוון שאנחנו עדיין עמים אחים. כמובן, אי אפשר להסתדר בלי קנאה, אבל אין איבה ושנאה.
רוב האוקראינים בלבם חולמים לעבור לרוסיה ולקבל אזרחות מקומית. בהקשר זה, לתושבי דונייצק ולוגנסק יש מזל, מכיוון שיש להם יותר סיכויים להיות רוסים.
כל יום אומרים לנו על מסכי הטלוויזיה איך אוקראינה שונאת את רוסיה. בתורו, לכאורה רוסיה תפסה ובכוח הורידה את חצי האי קרים מ"אחי הנשק "שלה, וכעת מחזיקה את קרים בפחד.
ביררתי גם לגבי השכר במוסקבה, האם מעסיקים חסרי מצפון נפגשו בדרך של עובדי.
האוקראינים החלו מיד לשיר שבחים למוסקבה, להתפעל כמה זה כאן נקי וקליל. הם גם אהבו שבבירה יש איפה לטייל, מה לראות, איפה להירגע. במקביל, ציינו העובדים כי בקייב, בגלל הזבל, "לאן לדרוך", והרשויות המקומיות מעלימות עין מכך.
בסופו של דבר הם ציינו שהמוסקוביטים הם טוב לב כלפי מבקרים מה"כיכר ". האוקראינים אמרו כי במהלך שהותם ברוסיה הם מעולם לא נקלעו למצב סכסוך. האם זה בגלל שהם באמת עובדים אחראיים וטובים?
ואז התחלנו לדבר על נושאים כלליים, דנו במוזיקה, בספורט וכן הלאה. שיחה זו הותירה חותם נעים על נפשי, ויחסיי לאוקראינים השתנה לטובה. כולנו בני אדם!
תודה שקראת את המאמר! אם זה לא קשה, תודה כמו 👍 ועל ידי מנוי לערוץ.